והפעם הלו קיטי

אצלנו במשפחה נהגו פעם לחגוג אירועים לפי התאריך העברי. ככל שחלפו השנים נשכחו קצת המסורות…אבל כידוע ההיסטוריה חוזרת. היום כבר לא קוראים לזה יום הולדת עברי אלא סתם מסיבה למשפחה ומסיבה לחברים בכיתה…
אז אחרי עוגת הפסטה למסיבה של המשפחה, וכמובן אחרי חופשת החגים הארוכה הגיע הזמן למסיבה הגדולה.
ובאיחור אופנתי שלי, ולאחר שאופי העוגה השתנה אין ספור פעמים מנסיכה, רפונזל או שלגיה נבחרה בסופו של דבר הלו קיטי המקסימה.
וזאת התוצאה:

אז ירדן אהובה תמשיכי פשוט להיות מי שאת: ילדה מקסימה, מתוקה ואוהבת ותלמידה טובה
אוהבת אותך מאוד, סבתא רינה

פסטה לבנה

זהו הפוסט הראשון שלי ואני קצת מתרגשת.  אקדיש אותו לירדן,

נכדתי האהובה שחגגה השבוע יום הולדת 7.  ילדה מתוקה ושובבה שאוהבת אוכל לבן…עדיפות ראשונה לפסטה לבנה, ואחרי זה לפי הסדר: אורז לבן, קוסקוס בלי כלום וגם מילקי – כמובן רק קצפת. גם דובונים…
ולכשהגיע זמן יום הולדת, ניהלנו שיחה כזו רצינית ועמוקה והגענו למסקנה שירדן ממש לא רוצה עוגה. היא פשוט רוצה פסטה לבנה…
אבל איך אפשר יום הולדת בלי עוגה? יש יום הולדת ויש מסיבה וכמובן שגם עוגה. וחשוב לא לשכוח – יש יותר מיום הולדת אחד…יש משפחה ויש חברים. לא פשוט.
ולאור האמור, ישבתי וחשבתי מה עושים? הילדה רוצה פסטה לבנה – נעשה פסטה לבנה לחגיגה של המשפחה וזו התוצאה

ויש גם בקשת משאלה…